מה חדש בתחום הפיסיקה
בעמוד זה תוכלו לקרוא על המחקרים האחרונים שפורסמו בתחום
פרופסור מיכאל רוזנבלו ופרופסור עדו קנטר פרסמו את תוצאותיו של מחקר לפיתוח מכשיר פשוט אך רב עוצמה שנודעת לו חשיבות רבה בתחומים רבים של מדע, תקשורת ואבטחה – מחולל מספרים אקראיים מהיר במיוחד.
לקריאה נוספת
פרופ’ הבלין מציע פתרון לבעיית הווירוסים בטלפונים הסלולריים שעל פי הערכות המומחים, בתוך מספר שנים הם יהיו המטרד הגדול ביותר של רשתות התקשורת. פרופ’ הבלין יצר מודל מתמטי להבנת התופעות המתרחשות ברשתות, שמזכירות את דרכי ההתפשטות של נגיפי השפעת ומחוללי מחלות אחרות המתנהלות בתבנית רשת דומה.
לקריאה נוספת
מחקרו של פרופ’ קליין משלב מחקר בסיסי עם מחקר יישומי. המחקר הבסיסי עוסק בתופעות קוונטיות בחומרים מגנטיים, באינטראקציה בין זרמים חשמליים ומגנטיות (תחום המוכר בשם ספינטרוניקה) ובנסיון להבין את המכניזמים המשפיעים על טנזור ההולכה החשמלית בחומרים מגנטיים. המחקר היישומי עוסק בפיתוח חיישנים מגנטיים רגישים במיוחד שיכולים להיות מועילים במגוון אפליקציות (בטחוניות, רפואיות, וכו’) וכן בפיתוח סוגים חדשים של זכרונות מגנטיים, כולל זכרונות מגנטיים שבהם הביט המגנטי יכול לשמור יותר משני מצבים.
לקריאה נוספת
מחקרו של פרופ’ אלי סלוצקין עוסק בפיסיקה של חומר מעובה רך: נוזלים, תרחיפים, ג’לים, ואמולסיות. המחקר משלב שיטות מדידה אופטיות, כגון מיקרוסקופיה קונפוקאלית ומלקחיים אופטיות, עם טכניקות פיזור אור, סימולציות מחשב, וחישובים נומריים. לאחרונה, גילה ופענח ביחד עם שותפיו למחקר מאוניברסיטת בר-אילן ומהמעבדה הלאומית ברוקהייבן בארה”ב, את המנגנון הפיסיקאלי של מעבר פאזה חדש ובלתי צפוי: טיפות נוזל, שמקבלות באופן ספונטאני צורה של מצולעים מסויימים, בעוד הטיפה נשארת נוזלית. התופעה עשויה לשפוך אור על הפיסיקה של תהליכי מורפוגנזה, ועתידה לשמש ליצירת אבני בניה חדשים עבור טכנולוגיות ננו.
לקריאה נוספת
צוות חוקרים בראשות פרופסור אביעד פרידמן מבר אילן הצליחו לחשוף את מצב היגס – “החלקיק האלוהי”. חלקיק זה הינו החוליה האחרונה בפאזל של המודל הסטנדרטי של חלקיקים אלמנטרים אשר מסביר בין היתר את המאסה ביקום, עדויות ראשונות לקיום חלקיק זה התגלו במאיץ החלקיקים הענקי ב CERN .צוות החוקרים חשף את החלקיק ע״י שימוש במוליכי-על, עבודת החוקרים פותחת פתח למחקר ענף על חלקיק היגס ללא הצורך במאיץ חלקיקים.
לקריאה נוספת
מחקרו של פרופ’ יובל גרעיני מתמקד בפיתוח שיטות חדשניות לחקר התא החי ומרכיביו, בעיקר שיטות אופטיות הכוללות מיקרוסקופיה וספקטרוסקופיה. בנוסף, הוא משתמש בשיטות אלו כדי לחקור את מבנה וארגון הגנום בתוך גרעין התא. נושא זה עתיד להביא לתוצאות משמעותיות, הן בהבנה טובה יותר של התא האנושי, והן בפיתוח שיטות אבחון וטיפול טובות יותר במחלות גנטיות.
לקריאה נוספת
עבודתו של פרופ’ עדו קנטר בשיתוף עם פרופ’ מיכאל רוזנבלו על סנכרון לייזרים ויצירה סופר-מהירה של מספרים אקראיים המבוססים על תהליכים פיסיקליים יצרה תהודה רבה בשנים האחרונות עקב חשיבותה הרבה לתקשורת מודרנית בטוחה ובעיות הצפנה. בנוסף לפעילותו הרחבה בפתרון בעיות תאורטיות בפיסיקה, פתח פרופ’ קנטר לפני כ-4 שנים מעבדה רטובה בחקר המוח, בה נחקרים אופני הסנכרון של רשתות נוירונים והשלכותיהם.
לקריאה נוספת
